זכויות עובדים בזמן מלחמה

רוב העובדים השכירים לא תמיד יודעים מה לעשות בזמן מלחמה מבחינת תעסוקה, האם ללכת לעבודה,
האם צריך לעבוד מהבית ומה מגיע לנו מהמעסיק?
עכשיו בעקבות המצב הבטחוני עם אירן ומלחמת "עם כלביא" ולפני כן במלחמת "חרבות ברזל" נקלענו למצב מורכב –
שגם המעסיקים לא תמיד יודעים כיצד לפעול בו ומה לומר לעובדים אשר שרויים במצב חירום בבית.
מהן זכויות העובדים בזמן מלחמה? ננסה להשיב על השאלות הרלוונטיות.

זכויות עובדים בזמן מלחמה – מה זה אומר מבחינת המעסיק?

המעסיק יכול להחליט על דעת עצמו שמקום העבודה יישאר סגור בזמן מלחמה ואף יכול לקזז ימי חופשה
שנצברו לזכות העובד בתמורה לתשלום עבור הימים בהם העובד נעדר,
אך במידה ואין לעובד ימי חופשה שנצברו, עליו לשלם לו שכר כרגיל עבור הימים שהעסק לא פעל
ואסור לו לקזז ימי חופשה על חשבון ימי חופשה עתידיים.

זכויות העובד בזמן מלחמה – האם מגיע לעובד לקבל התראה מראש על סגירת מקום העבודה?

כחלק מזכויות העובד בזמן מלחמה, המעסיק חייב לדאוג לעדכן את העובדים שלו מראש לגבי יציאה לחופשה מהעבודה,
אם מדובר בחופשה מעל 7 ימים – עליו לעדכן את העובד כשבועיים מראש,
במידה והמעסיק ולא נתן התראה מוקדמת לעובדים – המעסיק לא יוכל לקזז להם ימי חופשה,
אלא לשלם להם שכר עבור הימים ללא קיזוז ימי חופשה.

איך נדע אם עובד נחשב לעובד חיוני או לא?

ניתן לברר האם מקום עבודה נחשב חיוני לפי הנחיות פיקוד העורף, לברר מול המעסיק, או להיכנס למנוע החיפוש באתר של משרד העבודה,  לברר שם לפי שם העסק, ח.פ של העסק, האם בית העסק נחשב לחיוני בתקופת מלחמה, משרד העבודה רשאי לקבוע איזה עסק נחשב לחיוני, האחריות להודיע לעובדים על היותו עסק חיוני מוטלת על המעסיק, ובין העסקים הנחשבים חיוניים נכללים שירותים הכרחיים כגון: בתי חולים, רשתות מזון ופארם, חברת חשמל, תחנות דלק, ומפעלים מסוימים.
עובד חיובי מחוייב להגיע לעבודה עפ"י חוק – היעדר הגעה לעבודה חיונית עשויה להוות עבירה פלילית והוא אינו זכאי לקבל שכר עבור ימים שבהם לא עבד.

האם ומתי יש אפשרות לעבוד מהבית?

עבודה מהבית כאשר מקום העבודה סגור על פי הנחיות פיקוד העורף, או במקרים שאינו סגור במקומות עבודה חיוניים, תלויה בטוב ליבו והחלטתו של המעסיק בלבד ועל פי שיקול דעתו, האם לאפשר לעובד לעבוד מהבית או לא, יש ישנם מצבים שעבודה מהבית אפשרית וישנם מצבים שזה בלתי אפשרי, על העובד לברר מול המעסיק האם אפשרי מבחינתו לבצע את העבודה מהבית. 

זכויות עובדים בזמן מלחמה – מה אומר החוק לגבי פיטורים?

אם יש איסור של פיקוד העורף – אז עובד לא צריך להגיע לעבודה ולמעסיק אסור לפטר אותו, אם מדובר במקום עבודה שמותר לשהות בו בזמן מלחמה על פי החלטת פיקוד העורף,
אז העובד מחוייב על פי חוק להגיע לעבודה.
במידה ועל פי הנחיות פיקוד העורף – אין בעיה מבחינה ביטחונית להגיע למקום העבודה, אז העובד מחוייב להגיע כרגיל לעבודה,
במידה והעובד לא מסוגל לעבוד או חושש להגיע למקום העבודה למרות
שאין איסור של פיקוד העורף – המעסיק רשאי לפטר אותו, לאחר שיחת שימוע ולקזז את הימים שבהם נעדר מהעבודה,
במידה ואין לו ימי חופשה צבורים, הוא רשאי לקזז את הימים שנעדר מהשכר של העובד או להשתמש בימי חופש עתידיים.

מה קורה אם הורה נאלץ להיעדר מהעבודה בגלל שילדיו נשארו בבית ואין לימודים?

אם אין לימודים בגלל שמדובר בהחלטה של פיקוד העורף, אז אחד ההורים רשאי להישאר עם ילדיו בבית ולמעסיק אסור לפטר אותו
(מדובר בילדים עד גיל 14 או 21 אם מדובר בילד עם צרכים מיוחדים).
כמובן שמדובר רק בהורה אחד שיכול להיעדר עקב טיפול בילד ולא שני ההורים.

הטבה למשפחה של מי שמשרת במילואים

כחלק מזכויות עובדים עבור מי ששירת או משרת במילואים במלחמת חרבות ברזל או עם כלביא – משפחתו זכאית להחזר בגין הוצאות לבית למשל עבור תיקון תקלות בבית על ידי בעל מקצוע בנוסף למענק הוצאות אישיות בסך 1100 ש"ח, שמגיע למי ששירת לפחות 8 ימים במילואים תחת צו 8,
מי ששירת 14 יום תוך שנתיים או 20 יום ב-3 שנים זכאי גם למענק מוגדל של 1,250 שקלים עבור כלכלת הבית, ולמי שיש ילד צעיר מגיל 14, יהיה זכאי למענק משפחה של 2,000 שקלים, ניתן לחשב הכל במחשבונים באתר של משרתי המילואים.
על המענקים לא ייגבו דמי ביטוח לאומי או מס הכנסה.

האם המעסיק רשאי לפטר עובד שגויס עם צו למילואים?

למעסיק אסור לפטר עובד שזומן למילואים או משרת במילואים, בנוסף,
אסור לפטר עובד במשך 30 יום מסיום תקופת המילואים.

מה אומר החוק לגבי חופשה ללא תשלום (חל"ת)?

יציאה לחל"ת יכולה להתבצע ביוזמת המעסיק או העובד, וקובעת שעובד לא יקבל שכר עבור תקופה זו אך תנאי במקום העבודה יישמרו, המעסיק רשאי להוציא עובד לחופשה ללא תשלום לאחר שקיבל את הסכמת העובד.
במהלך תקופה זו, בנוסף לכך שהעובד לא יהיה זכאי לקבל שכר -גם לא ניתן לקזז לו ימי חופשה.
במידה והעובד לא הסכים לצאת לחל"ת, והמעסיק כפה עליו לצאת לחופשה ללא תשלום,
הדבר יכול להיחשב כפיטורים לכל דבר ועניין.

במקרה כזה ישנן 2 אפשרויות:

1. במידה והמעסיק כפה על העובד לצאת לחופשה ללא תשלום לזמן בלתי מוגבל – הדבר ייחשב כפיטורים,
על המעסיק לערוך לו שימוע לפני פיטורים ובנוסף,
זה יחייב את המעסיק לשלם לעובד פיצויי פיטורים כחוק.
2. אם המעסיק ב הוציא את העובד לחופשה בכפייה לזמן מוגבל – הדבר ייחשב כהשעיה ולא כפיטורים,
אך חופשה בכפייה וללא תשלום מהווה עבור העובד הרעה בתנאי עבודה לכל דבר,
ולכן העובד חייב להתריע בפני המעסיק על הרעת התנאים ועל כוונתו להתפטר ולבקש ממנו לחזור בו – אם הדבר לא קרה,
העובד יהיה זכאי לקבל פיצויי פיטורין במידה ואכן יחליט להתפטר – כלומר הדבר ייחשב לו כאילו פיטרו אותו.

מה אומר החוק לגבי דמי אבטלה בזמן חל"ת?

עובדים שנכפתה עליהם חופשה ללא תשלום לתקופה של 30 יום לפחות,
יהיו זכאים לדמי אבטלה לאחר הרשמה
בלשכת התעסוקה ובהתאם לתנאי הזכאות של הביטוח הלאומי.

עובד שנצברו לו ימי חופשה שלא נוצלו, לא יקבל תשלום עבור ימי האבטלה הראשונים (בהתאם לכמות הימים שצבר),
כלומר, אם נותרו לעובד 6 ימי חופשה שלא ניצל הם יקוזזו לו וייחשבו במניין ימי האבטלה.

חלת בזמן מלחמה או בעת חירום

בעקבות מלחמת חרבות נחקקו תקנות מיוחדות לחל"ת בזמן מלחמה המתייחסות למצב יוצא הדופן שנקלענו אליו:

תקופת האכשרה המינימלית לזכאות לדמי אבטלה כאשר מדובר בהוצאה לחל"ת בכפייה – תהיה 6 חודשים של עבודה מתוך 18 חודשים
במקום 12 חודשים במצב רגיל, תקופת החל"ת המינימלית המזכה בדמי אבטלה הופחתה ל-14 יום במקום 30 ימים,
ובוטל תנאי של קיזוז ימי חופשה צבורים של העובד מדמי האבטלה וגם ימי ההמתנה בוטלו,
הכוונה היא שלא יקוזזו מדמי האבטלה 5 ימים ראשונים.

לגבי חל"ת לעובדים מיישובים שפונו – נקבעה הארכה אוטומטית של תקופת התשלום המקסימלית למשך זמן המלחמה.

לעובדים מעל גיל 67 – יינתן מענק הסתגלות מיוחד לעובדים מעל גיל 67 שהוצאו לחל"ת בתקופה הזו ולא זכאים לדמי אבטלה,

לגבי עובדים בעלי מוגבלויות  – תקופת האכשרה הופחתה ל-3 חודשים בלבד.

לגבי נשים החוזרות מחופשת לידה  – נקבע שימי החל"ת לא יכללו במסגרת 60 ימי ההגנה המגיעים לאשה בזמן חזרה מחופשת לידה.

אלו מסמכים צריך העובד כדי להירשם בלשכת התעסוקה
לקבלת דמי אבטלה במקרה של חופשה ללא תשלום?

העובד צריך שיהיה ברשותו אישור מהמעסיק על יציאה לחופשה ללא תשלום,
שבו יצוין הצפי לימי החופשה ושהחופשה היא ביוזמת המעסיק,
בנוסף, על המעסיק לציין האם נותרו לעובד ימי חופשה שלא נוצלו
ולציין במקרה שלא נותרו לו ימי חופשה בכלל.

ומה לגבי מצב החירום הנוכחי במלחמה?

במלחמת חרבות ברזל, הוחלט על פיצוי למעסיקים ששילמו שכר לעובדים שפונו מהבתים שלהם, עקב המצב הבטחוני המורכב ובהתאם להחלטת הממשלה, הפיצוי הוא עבור ימים שבהם עובדים לא הגיעו לעבודה בגלל הפינוי ממקום מגוריהם, וגובה הפיצוי שנקבע הינו בסביבות 500 ש"ח ליום עבודה עבור אדם שביתו נפגע ופונה מביתו, כמו כן, תקופת הפיצוי הינה עד לתום תקופת הפינוי,
לגבי המלחמה המתנהלת מול אירן – עדיין לא ברור האם המעסיקים יקבלו שיפוי (פיצוי) מהמדינה עבור תשלום לעובדים, בגין הפסדים, ירידה ברווחים או חוסר הכנסות, בעקבות מצב החירום שנקלענו אליו,
יש להמשיך ולעקוב אחרי החלטות שמתקבלות במשרד האוצר ולפעול לפיהן, בד"כ לא ניתן לדעת מראש האם המדינה תעניק פיצוי למעסיקים או לא, ישנם כללים מסוימים של זכאות לסיוע הנקבעים בהתאם למצב והם מתבררים בשלב מאוחר יותר ובד"כ רק בדיעבד.
 חוק פיצויי פיטורים מפרט את התקנות הקבועות בחוק המפרטות את כל הנסיבות לקבלת פיצויים מהמעסיק בתנאים רגילים שאף נתונים לשינוי.